ציורי העקרה - לדבר בצבעים
- Nurit Shany
- Sep 7
- 4 min read
Updated: Sep 9
נורית שני
בשנת 2026 גיליתי בארכיון שלי 30 ציורים שגנזתי בשנות השמונים של המאה הקודמת. זו הייתה תקופה לא פשוטה בחיים שלי. רק סיימתי את בצלאל, למדתי תרפיה באומנות וניסיתי להרות ללא הצלחה. עברתי דרך שישה הריונות שלא צלחו, עד שהריון מבחנה שני נקלט והרופא ציווה על שמירת הריון.
באותן שש שנים, לא כל הזמן חייתי עם בעלי, אבי בנותי. הוא עסק במחקר זיאולוגי וגר במדבר ואני חייתי לבדי בבית קטן בהרי ירושלים. ההריון העצים את אהבתי לריח של אדמה. במיוחד אדמה מתחת למדורה לאחר הגשם. חפנתי עפר, קירבתי לאף והסנפתי לעומק הריאות. אסור היה לי לטפל בגינה. לכן יצאתי מדי יום עם סכין כהה ובמשך ההריון חפרתי, הפכתי וטיחחתי דונם. שתלתי פרחים והשקיתי ועוברים ושבים חייכו אלי דרך הפריחה הצבעונית.
איך צבעים מבטאים מצב רוח?
בגינה כמו בציור הם משובבי נפש.
חוקרים ומבקרי אמנות תוהים לגבי שאלה מורכבת עד כמה יש תאימות בין הבנת הצבעים בבחירתו של היוצר לבין מתבונן, כי בחירת הצבעים לא תמיד עוברת דרך המודע של היוצר. בדיאבד, המתבונן בציור יכול לומר על ציור כהה ולילי שהוא מדכדך ומעיק ועל ציור בהיר שהוו שמח ועליז. אך האם יש קשר בין מה שהמתבונן מפרש לבין כוונת היוצר. למשל הציורים של ואן גוך זוהרים באור שמש. אך האם הוא הרגיש מואר כשצייר אותם, או שהוא התגעגע לאור ולכן מילא את געגועיו דרך הציור?
אני נוטה לקבל את התשובה השנייה.
הסיפור שלי, הוא לא על ואן גוך אלא על שלושים ציורים שמצאתי בארכיון שלי.
על כך שצבעים הם תדרים סימבוליים. הם משפיעים עלינו דרך חוש הראייה ומייצרים מגוון רגשות בין התרוממות רוח לנמיכות. יש להם ייצוג מדוייק של תכנים. למשל הצבע הצהוב מייצג גם אור וגם תקשורת. ואולי ואן גוך כמה היה לתקשורת שיראו ויבינו אותו. אותה הוא חיפש בטבע, לא מצא אצל נשים, או משפחתו?
בואו נגדיר לרגע סקלה של תכנים תואמים לצבע, כמו מקרא של תדרים וננסה להתבונן בציורים שציירתי בתקופה הכל כך עצובה היא בחיי, כשלא הצלחתי להרות ואימצתי את ספר איוב לחיקי, כי חשתי שאלוהים נטש גם אותי. עד שנושעתי כי נכנסתי להיריון עם בתי הבכורה ואחרכך באורח פלאי עם בתי השניה.
בואו נניח שמכל הצבעים
אדום הוא הכי דינאמי כלפי חוץ , אופטימי, פעיל מלא תנועה, יישום ופעולה, וגם מתאר דם ופחד מוות.
שכתום הוא צבע רך של בין ערביים מעורר הרפייה, רכות ונועם כשהטמפרטורות מתאזנות ומאפשרות עוד קצת מנוחה לפני יום חדש או מנוחה לאחר יום שעבר, באור הרך והנעים.
שצהוב הוא צבע של אור, תקשורת ושפה.
שירוק הוא צבע של צמיחה וחיבור בין אנשים באהבה ובחירה, של רצון הנובע מיצירת זיקה לתוכן ולמקום.
שכחול הוא צבע של כישרון ויכולת, של נתינה למען נתינה ואהבה שלא לשמה.
ש סגול הוא צבע של דמיון, מסטיקה ייעוץ וריפוי.
שלבן הוא צבע של טוהר, השראה וקרבה לאחדות הבורא.
בואו נניח שכאשר כל הצבעים פועלים בשילוב זה עם זה הם יוצרים את השלם שהוא את.ה, שהוא אני. או היחד של כולנו. אולי, אם אתם מרשים לעצמכם להפליג מעבר לקונקרטי ולגשמי, אפשר לומר שהצבעים כולם יחד מתארים את צלם האלוהים שכל אחד מאיתנו מיצג חלק ממנו?
והנה קורה בחיים מקרה, שרצון כה עמוק של אישה ללדת, לא מתגשם. אישה, אני, רוצה ילדים ובמשך שבע שנים רצונה לא מתגשם והיא נסדקת.
אניי כבר לא בדיוק האישה שציירה אותם. לאורך שלושים וחמש שנות חיי הבאות גם סגנון הציור שלי השתנה, אבל אני מתבוננת בציורים של אישה שאני מכירה היטב. ובכל הציורים אני רואה אמירה בהירה:
"הנה השלם שלי. הוא מפורק לחלקים, איך אהיה שלמה אם לא יהיו לי ילדים ואתהלך עם סדק בנשמה? ואיך יראה הסדר החדש אם יהיו לי ילדים?"
המבט לאחור אני יודעת שילדתי ואיני יכולה לספר לה לציירת העקרה שלא לזמן רב... אני יכולה לשמוע אותה, היא לא שומעת אותי.
ציורי העקרה הם ביטוי לחיפוש סדר חדש ואני מזמינה אתכם להאזין לתכנים העולים מהם ולצבעים שמרקדים להם בכל קומפוזיציה קצת אחרת. שימו לב לסיפורם של הצבעים ובנפרד לקווים ולדמיויות המספרים סיפור מקביל, בעוד הצבעים בוחנים אפשרות של הרמוניה, הקווים, והדמויות מספרים על אובדן אחיזה, אובדן שיווי משקל ואיזון.
אדום: "אייה תומתי, כי נקרעו חיי בדם אישה", שמן על בד, 1986
כתום: "היכן אמצא עונג בהולכי בגיא צל-מוות", שמן על בד, 1986
"נראה שאם אצוף על פני התכלת, אתענג על יופיו של העולםבין כתמי הערווה / אעמוד הכן על שתי רגלי לתלות סדין בושתי / אספוג רוח, אצמח / ואקים לי בית קטן בשדה ירוק לאור שקיעה."
צהוב/סגול: "אבדן לא מוכר", שמן על בד, 1986
"אובדן לא מוכר אינו בתחום ההבנה, השמש מכה, העץ כמל, שבשבת רוחות ממתינה עימי לתשובה ואני מחפשת סגול להביא בי רפואה, תשובת העל טבעי, כי ריקה אני."
כחול: "בים כשרונותי אמצע שלווה", שמן על בד 1986
"בים כשרונותי אמצע נשימת שלוה, אראה שניים, אהיה אחת הפוכה ואולי זו רק השתקפות המים?"
חיפוש השלם: "נגעתי במעגל הצבעים ומה מצאתי?", שמן על בד 1986
"מעגל צבעים הוא מעגל תדרים כלול בלבן, מעורר חיים, הבראה וצמיחה. הולדת הלבן בתנועת הגוונים החודרים לסדקי הוויה אל שלם, נקי, מתחדש."
ב1986 הציור, הצבע וההבעה הוו עבורי משענת להבראה מהעצב שהתעורר לנוכח הריקות שוהעקרות. החוויה היא של התרוקנות הירח. ירח שחור. כשעקרות נמשכת שנים אין ידיעה מתי הוא ישוב להתמלא.
התמזל מזלי והתמלאתי. קיבלתי חנינה.
מוזמניo לקישור הבא להנחיה בדמיון מודרך של נקוי באמצעות צבעי הקשת:
Comments