אנשים ברחוב הישראלי - ציור דמויות - על הנסתר בגלוי
- Nurit Shany
- Sep 15
- 2 min read
נורית שני
משתפת אתכם במסע קצר ברחוב הישראלי של שנות ה-90. מבט על איש ואישה בארץ שוחרת שלום.


למה שאישה תקום בבוקר לטייל כלב שגר איתה בביתה?
כן נכון, הוא צריך להשתין, אבל אני שואלת למה בחרה בסיטואציה?
אני רואה אותה רק דרך חזותה, בתוכי אני יודעת שכמוה גם אני אוחזת ומטיילת מדי יום עם זיכרונות.
לרגע היא הופכת לדימוי וייצוג שלי.
רק במבט לאחור, לאחר 50 שנות ציור, אני מבינה שאני מחפשת את הנסתר בגלוי. בשנות ה-70, כשהתחלתי לצייר אנשים, ראיתי את החזות שלהם וחיפשתי למצוא מה בדיוק הולך שם בפנים.
היום ב- 2025 אני כבר יודעת את הפנימיות, אני מלווה רוחנית, ובתוך כל הרישומים, על פני שנים, אני רואה בעיקר את החיפוש.
בקבלה ובבודהיזם יש תשומת לב רבה לאי הידיעה, הריקות שמתוכן עולות התובנות, ההבראה, השלוה ו"הדממה הדקה", בה מתרחשים תהליכי החיים וקירבה לאחדות הבורא. בשנות ה-70 ושנות ה-90 לא הייתה בי "דממה דקה", היה בי רעש של מחשבות, רגשות וחשקים. הרישומים של הדמויות תיארו אותם בתנועה וניסויי ללכוד את הנסתר דרך הגשמי. הנסתר נותר חבוי מפני במשך שנים.
צדתי רגעים, חיפשתי הבעה:

ואז גיליתי את שפת הגוף. כל מנח כמו ריקוד לא מודע המספר על מצב רוח פנימי.

הכובד של הסנטר היד והאגן, השמחה. אל מי? כאן הסיפור מותיר את סופו לדמיון שלכם.

לקראת מה היא קמה? כמה כסף יש לו בחשבון לפי העמידה הנונשלנטית?

ממה הוא חושש? המתח של היד האוחזת במסעד, המבט המסוייג?

האישה הגבוהה מפקפקת ושכלתנית הנמוכה?

ומונה סבטין היפה שכל תנועותיה היו של שלווה, נוכחות וביטחון באהבה.
Comments