ציור הוא "מצג" של דימוי שנצפה בדמיון הרבה לפני שאחזתי במכחול.
הדמיון שלי כל כך רחב, הרבה יותר ממה שהמציאות החומרית מאפשרת לבטא.
רואה עולמות תלת ממדיים עשויים מאור כמו הגלקסיות, יש בהם תנועה ואולי היו מתאימים יותר לאנימציה. אבל אני ציירת ובכדי להראות לכם מה שאני רואה אני חייבת לבחור דימוי אחד בכל פעם וטכניקה. בכדי לצייר אני בוחרת, עוצרת את הדמיון בדימוי אחד, מקפיאה אותו, ומנסה להבין איך להפוך אותו לחליפה שתתאים לקנבס דו ממדי וציור בצבעי שמן.
בשלב הזה הדמיון שלי מכוון אל העולם המצומצם החומרי: טכניקה. בד, צבע, מעלה/מטה, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכל אלה מחייבים צמצום של הדמיון.
פעם זה לא היה כך. בתחילת דרכי כשהייתי בת 18 ישבתי מול הדף הלבן, בהיתי וחיכיתי שיעלה משהו. ואז ציירתי, עד שגם הדמיון נהיה דף לבן ריק. הלכתי לבצלאל, ישבתי מול מודלים ונוף והיה מה לצייר.
זה מה שעושים ציירים?
ראו כמה הרבה ציורי מודל נוצרים, כמה הרבה ציורי דומם, הרבה ציורי נוף. ראו כמה הרבה תוצרים של בהייה בדף לבן יש סביב, הציורים המופשטים והסוריאליסטים. כל אחד מהם הוא בחירה מודעת או לא מודעת של יוצרו וחלקם יפיפיים ואף מרגשים, חלקם לא.
גם אני ראיתי מה שיש מסביב ואחר כך גיליתי שיש גם ציורים אחרים. ציורים מורכבים שיש בהם קומפוזיציות ושכבות, שיוצרים מציאות. מיכאל אנג'לו, דלקרואה, בוטיצלי, ברניני, ברוייגל, הרונימוס בוש ואחרים, איך הם ציירו? להם לא היה מודל ואני לא חושבת שהם פשוט בהו בקנבס לבן.
כאן נכנס אלמנט אותו לא למדתי בבית ספר לציור. אבל כן למדתי אותו בתיאטרון, ובכתיבה ואני משוכנעת שהוא קיים גם בבתי ספר לעיצוב. התכנון. בתחילת התכנון, הדימוי שאצרתי מתוך הדמיון שלי הופך למטרה ואני תוהה ומחפשת איך אני מגיעה להציג אותו בפניכם.
אז איך זה קורה?
יש דימוי. יש רצון להגשים אותו. אני רושמת או הולכת ישר לפוטושופ ומנסה להגשים אותו שם באמצעות מחסן הצילומים שצילמתי שעושרו דומה לעושר הדימויים בדמיון שלי, רק שהם תוצר מהמרחב הציבורי. אני יוצרת הדמיה. פעם עשו הדמיות ברישומי עיפרון והיום אפשר לעשות אותם גם באמצעים דיגיטאליים. כשההדמיה קיימת מולי על הצג אני יכולה להתחיל ליצור את הדימוי על הבד. אז מגיע השלב של הרישום, ההכנה של מנעדי הצבע על הפלטה, ואחיזה במכחול.
לאן הולך הדמיון בציור ?
אחרי שהצטמצם הוא שוב מטייל בעולמות רבים שהמדיה של הציור צרה מלהכיל. לא וויתרתי על הדמיון העשיר שלי ואני מראה למתעניינים איך מטיילים בדמיון במרחבים הפנימיים הרוחניים.
אבל בציור אני עוצרת ואוצרת דימוי אחד, עובדת אותו עד שהוא הופך לנראות בעולם החומר, עד שאתם יכולים לראות אותו כי צויר על הקנבס.
Comments